ההבדל העיקרי ביניהם הוא שהשוקו מכיל גם סוכר. אז ברור שהחלב הוא המשקה המועדף, אבל מה לעשות עם ילדים שלא מוכנים לשתות חלב ואוהבים מאוד שוקו? מתוצאות של כמה מחקרים חדשים מסתבר שהשד לא נורא כל כך.
במחקר שפורסם באפריל 2008 ב- Journal of the American Dietetic Association נמצא כי ילדים ובני נוער שכללו בתזונה שלהם חלב בטעמים (כולל שוקו) צרכו יותר חלב בהשוואה לילדים ששתו חלב רגיל בלבד. לעומת ילדים שלא שתו חלב בכלל, הילדים ששתו חלב רגיל או חלב בטעמים היו רזים יותר וצרכו יותר רכיבי תזונה חיוניים, בעיק סידן. כלומר, שתיית חלב או שוקו קשורה לתזונה טובה יותר ללא השפעה מזיקה על המשקל.
למרות שהוא מכיל סוכר, לשוקו יש יתרונות רבים על פני משקאות ממותקים. במחקר התערבות, שפורסם בדצמבר 2007, השוו חוקרים מניו-יורק בין צריכת חלב ושוקו (3 כוסות של חלב 1% וכוס שוקו) לבין צריכת משקאות ממותקים (4 כוסות ) בקרב ילדים. בתקופה בה הילדים שתו חלב ושוקו, הם צרכו יותר ויטמינים ומינרלים (ויטמין 2B, סידן, מגנזיום, אשלגן) לעומת התקופה בה שתו משקה ממותק. בנוסף, צריכת החלב והשוקו הובילה להוצאה אנרגטית ולשריפת שומן גבוהות יותר. כלומר, יתכן ולשתיית משקאות חלב יש חשיבות רבה בשמירה על מאזן האנרגיה ועל משקל גוף בריא בילדים.
במחקר נוסף, שנערך בדנמרק ופורסם במרץ 2007, נמצא כי תחושות השובע והמלאות היו גבוהות יותר לאחר שתיית שוקו לעומת התחושות אחרי שתיית משקה מסוג קולה. תוצאות המחקר תומכות בהשערה כי למשקאות ממותקים יש השפעה שונה על תחושת השובע לעומת מוצרי חלב.
בעבר נטען כי הקקאו מעכב את ספיגת הסידן, כך שהסידן שבחלב לא נספג. אולם מחקרים חדשים יותר הראו כי בפועל, ההשפעה של הקקאו קטנה מאוד וכי ספיגת הסידן מחלב ומשוקו דומה.
שוקו וספורט
מספר מחקרים שפורסמו בשנתיים האחרונות הראו כי לשוקו על בסיס חלב יש הרכב מיוחד של רכיבי תזונה שהופכים אותו למשקה אידאלי לאחר פעילות גופנית.
השוקו מספק חבילה שלמה של רכיבים תזונתיים שלא קיימים במשקאות ספורט. שתיית שוקו או חלב לאחר האימון עוזרת למלא מחדש את מאגרי השרירים בפחמימות וחלבונים כמו גם בנוזלים ובאלקטרוליטים כמו אשלגן, שעוזרים בהחזרת הנוזלים לגוף (הידרציה).
במחקר שנערך באוניברסיטת אינדיאנה נמצא כי רוכבי אופניים ששתו שוקו לאחר אימון אינטנסיבי היו מסוגלים להתאמן במשך זמן ממושך יותר ובעצימות גבוהה יותר במהלך האימון הבא אחריו, לעומת הפעמים בהם הם שתו משקה ספורט בין שני האימונים.
מחקרים נוספים הציעו כי בחלב יש יחס מושלם של חלבון לפחמימות, החיוני לשיקום מאגרי הגליקוגן בשריר לאחר האימון. בחלב יש חלבונים באיכות גבוהה (קזאין ומי-גבינה), שיחד עם פעילות גופנית מתאימה, עוזרים לבנות את השרירים. מחקרים הראו כי שתיית חלב לאחר אימונים אינטנסיביים יעילה יותר בבניית שרירים לעומת שתייה של משקה סויה.
במהלך אימוני ספורט הגוף מאבד נוזלים. ההתייבשות מגבירה את המאמץ הנדרש ממערכת הלב וכלי הדם ומהמערכת לויסות הטמפרטורה של הגוף, והיא פוגמת ביכולת האימון ובביצועי המתאמן. על כן חשוב מאוד להשיב באופן מוחלט של כל הנוזלים שאבדו במהלך האימון, ובעיקר לפני שמבצעים פעילות גופנית נוספת. החלב והשוקו מספקים נוזלים (אחרי הכל, חלב מכיל 90% מים) ולכן עוזרים לשמור על מאזן הנוזלים בגוף. מעבר לכך, במחקר נמצא כי חלב יעיל יותר ממים או ממשקה ספורט בהשבת הנוזלים לגוף במהלך 4 שעות לאחר האימון.
שתיית חלב או שוקו היא לא רק דרך מצויינת לבניית שרירים ולהשבת נוזלים לאחר אימון, אלא גם מספקת מקור מצויין לאנרגיה, חלבון ומגוון ויטמינים ומינרלים החיוניים לבריאות.
התוצאות ממחקרים אלה ואחרים סותרות את האמונה הרווחת, שתוספי תזונה יקרים הם טובים יותר ממזון מלא לביצועי האתלטים. שוקו הוא משקה ספורט משודרג ויעיל ומהווה חלופה זולה וטעימה למשקאות ספורט.
בני נוער יכולים להפיק משתיית שוקו תועלת רבה גם באופן כללי, כמו משאר מוצרי החלב, וגם באופן ספציפי לאחר ספורט או אימון.
מוצרי חלב נחשבים כנכס תזונתי וצריכתם משפרת את האיכות הכוללת של התזונה.
חלב ומוצריו עשירים ברכיבים תזונתיים בצורתם הטבעית, ומספקים ריכוזים גבוהים של רכיבי מזון חיוניים ביחס לכמות האנרגיה (הקלוריות) שהם מכילים. לצריכת מוצרי חלב יש תועלת בריאותית רבה. צריכת מוצרי חלב יכולה לסייע בהפחתת הסיכון לאוסטיאופורוזיס, יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת מסוג 2 והתסמונת המטבולית (המאופיינת בעמידות לאינסולין, וקשורה לעלייה בסיכון לפתח סוכרת מסוג 2 ומחלות לב).
לכן ברחבי העולם, כולל בישראל, ממליצים על צריכה של לפחות 3 מנות של מוצרי חלב ביום.
מקורות:
Journal of the American Dietetic Association 2008;108:631-639.
Metabolism Clinical and Experimental 2007;56:1699-1707.
British Journal of Nutrition 2007;97:579-583.
Journal of the American College of Nutrition 2000;19:S119-136.
International Journal of Sport Nutrition and Exercise Metabolism 2006;16:78-91.
British Journal of Nutrition 2007;98:173-80.
The American Journal of Clinical Nutrition 2007;86:373-81.
דיאטנית קלינית, מתמחה בתזונת ילדים וסוכרת. סיימה בהצטיינות לימודי תזונה קלינית באוניברסיטה העברית.
דוקטורנטית בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.
עובדת במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ובקליניקה פרטית.
ורוב הזמן מחייכת
דוקטורנטית בחוג לאפידמיולוגיה ורפואה מונעת באוניברסיטת תל אביב.
עובדת במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ובקליניקה פרטית.
ורוב הזמן מחייכת
